גיקים, פודקאסט 23 - מי צריך טלוויזיה
מנחים: רן יניב הרטשטיין, אדר שלו, רוני שני, אפרת אסקירה, אילנה תמיר
פודקאסט מספר 23, הוקלט ב-19 במרץ, 2007. כ-30 דקות. נושאים: כנס האינטרנט של דה-מרקר; סלקום משיקה את לייבל המוסיקה "ווליום"; וויאקום תובעת את גוגל על הפרות ביו-טיוב; מייספייס תשיק אתר חדשות חברתי; מספרי סלולר ב-144; גוגל היא מקום העבודה הטוב בארה"ב; סקובל אומר שמיקרוסופט סאקס; בלוג רכילות מקומי נסגר; למה העיתונים בארץ מנסים להראות כמו אתרי אינטרנט?; ועוד.
הפודקאסט השבוע מוקדש לזכרה של טניה ריינהרט ז"ל, שנפטרה בסוף השבוע האחרון בארה"ב.
פרט קטן ששכחנו לקחת בחשבון - בראשון הקרוב הולכים כולנו לחתונה במזל טוב של יקירת הפודקאסט שירה גל, לכן גם הפודקאסט הבא יוקלט ביום שני.
01:07 כנס האינטרנטים של דה-מארקר. אדר, ואילנה חזרו מכנס דה-מארקר. כצפוי, היה צפוי; ובלי קשר, יש מעט דברים חצופים ומרגיזים יותר מאשר נגן מדיה שמתחיל לפעול מעצמו מיד כשנכנסים לאתר. דה-מארקר זה לא מייספייס. חבורה של דפקטים; כנס כינרנט נערך בסוף שבוע שלפני הכנס של דה-מארקר; הבלוג של פיטר הירשברג; WTF קורה בטכנוראטי; Go2Web2 - הבלוג של אורלי יקואל, והדירקטורי של אתרי ווב 2.0; דה-מארקר קפה ולופה, למי שלא יודע, הולכים לכבוש את העולם ביחד עם גוגל; פלאשבלוק ואדבלוק - חובה בכל דפדפן, אחת הסיבות המשכנעות ביותר להשתמש בפיירפוקס; במקביל לכל זה (פחות או יותר), נערך באוסטין שבטקסס פסטיבל/כנס South by Southwest, או SXSW. הם מעלים את כל הפאנלים וההרצאות שלהם לרשת.
(ורגע רגע, מה זאת אומרת אי אפשר לעשות דיון פאנל טוב בישראל, אז מה אנחנו עושים פה כל הזמן?)
14:06 היום בו המוסיקה מתה. סלקום השיקה לייבל מוסיקה בשם "ווליום". במילותיה של אדר שלו, "יש שם גם אמנים, או רק זמרי פופ?"; גבע קרא-עוז, לשעבר מוויינט, אחד ממנהלי הלייבל החדש, בטוח שרק לחברות מסחריות גדולות יש מספיק כוח וכסף בשביל לעשות דברים לא מסחריים, ומתהדר בעלה תאנה בדמות להקת המטאל אורפנד לנד, שנראה ששיתוף הפעולה בינה לבין סלקום מסתכם בעמוד בהיפ. ברור, כי ידוע שמוסיקה נהיית טובה יותר ככל שמשקיעים בה יותר כסף, ויש אינספור דוגמאות לשילוב מוצלח בין העולם התאגידי לעולם האמנות בכלל והמוסיקה בפרט.
17:26 וויאקום נגד גוגל. וויאקום משתפת פעולה עם ג'וסט מצד אחד, אבל תובעת את גוגל (ויוטיוב) מצד שני. כנראה שהמשא ומתן בין וויאקום וגוגל לא התקדם כל כך טוב וויאקום הרגישה צורך לתת לו דחיפה בכיוון הנכון (אם ככה, אולי הגיע הזמן לאיזו תביעה בין נענע וערוץ 10); בכל מקרה, גוגל מבטיחה לא להתקפל.
17:50 החדשות שלי. מייספייס תשיק אתר חדשות חברתי, ככך הנראה במתכונת של NewsVine (בו הקוראים מדרגים ידיעות לפי חשיבות ומציפים תכנים חמים כלפי מעלה, וכותבים מקבלים נתח מרווחי הפרסום); אבל בעצם, ממתי ילדים קוראים חדשות?
18:38 1444. בזק הוסיפה מספרי סלולר לאתר 144. איזו התרגשות, איזה ריקבון.
00:00 זה לא זה. גוגל היא המעסיקה המועדפת על אנשי היי-טק בארה"ב, אבל מישהו בכלל שם עליהם פה בישראל? אם לשפוט לפי התפוקה של הסניף המקומי, ספק רב שיש להם בכלל עובדים.
19:24 מיקרוסופט סאקס. לא אני אמרתי! זה סקובל, מי שהיה האוונגליסט הכי מסור של מיקרוסופט, רק עזב את מיקרוסופט וכבר שכח את כל מה ששילמו לו בשביל להאמין בו; מה יכולים לעשות בלוגרים מטעם דוגמת סקובל כדי לעשות את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר ובכל זאת לשמור על טיפת יושרה? ומצד שני, מה יכולים לעשות תאגידים כדי למנוע מבלוגרים כוכבים שכותבים עבורם להפוך בעצמם למותג?
20:56 הצינור. הצינור, בלוג רכילות אנונימי שהיה אמור לספק " סיקור מרושע שאינו נצמד לעובדות", נסגר ממש רגעים קצרים אחרי הקלטת הפודקאסט בשבוע שעבר (בערך). ברצינות, את מי זה באמת מעניין מי, למה, וכמה? מה ההבדל בין הערצה חסרת פשרות של סלבריטאים ושנאה חסרת פשרות שלהם? איזו אמת קשה לעיכול חשף הבלוג עלינו ועל העולם בו אנו חיים? את מי בדיוק הוא נשך, איזו ביקורת נוקבת הוא מתח?; פרז הילטון והשטחי.
24:13 דפוס 2.0. מדוע כל עיתוני הדפוס בארץ מנסים כל כך להידמות לאתרי אינטרנט? ואיך זה מתיישב עם אתרי חדשות מהניכר שמנסים כל כך להידמות לעיתונים מודפסים?
ועוד קטנה - גוגל מבטיחה לצמצם את היקף המידע הפרטי שהיא שומרת על המשתמשים בשירותיה. במקום לשמור את כתובת ה-IP ואת העוגייה עבור כל חיפוש שאי פעם נעשה במנוע שלה לזמן בלתי מוגבל, גוגל תשמור פרטים אודות גולשיה *רק* למשך שנתיים (אלא אם כן תחויב לפי חוק לשמור אותם לזמן רב יותר). כמו כן, במקום למחוק את כל כתובת ה-IP, גוגל תמחק רק את קבוצת הספרות האחרונה - מה שישאיר 256 אפשרויות במקום אפשרות חד משמעית אחת. האופטימיים יראו בכך צעד אדיר בכיוון הנכון מבחינת מדיניות הפרטיות של גוגל (כי אין כאן הרבה יותר מאשר אקט סמלי), הפסימיים יראו בכך טיפה חסרת משמעות של טוב בתוך ים שלם של רשע.
להורדה ב-MP3: גיקים, פודקאסט 23 - מי צריך טלוויזיה
13 תגובות לפוסט "גיקים, פודקאסט 23 - מי צריך טלוויזיה"
מאת בועז
תגובה #1
מרץ 20, 2007, בשעה 01:14
שיחקתם אותה. הבטחתם יום שני ועמדתם בזמנים :)
מאת » מה קורה כשמצטטים את התקשורת הממוסדת שמפרשת בלוגרים » וובסטר 3 - חנן כהן
תגובה #2
מרץ 20, 2007, בשעה 07:53
[...] הגיקים כותבים (גם אולי אומרים אבל עוד לא שמעתי) שסקובל כתב ש Microsoft Sucks. [...]
מאת MrM
תגובה #3
מרץ 20, 2007, בשעה 08:12
בכל סוף הפודקאסט נשמע כאילו יש לכם בעיית מגעים במיקרופון, לא הבנתי חצי ממה שנאמר….
מאת LinkTree
תגובה #4
מרץ 20, 2007, בשעה 08:25
תוכנית מצויינת - אורך טוב תכנים לעניין (ונראה שגם העריכה מועילה).
אבל תעשו טובה תשפרו את הציוד, חצי מהפודקסט אנשים נעלמים ולא ממש שומעים אותם - חבל כי התכנים מעולים והתוכנית מצויינת.
מאת אילנה
תגובה #5
מרץ 20, 2007, בשעה 11:40
אני אבהיר לגבי הפאנלים -
הפאנלים הבעיתיים שדיברתי עליהם הם פאנלים בכנסים ישראלים, כדוגמת זה של דה מרקר, כשהדוברים בהם הם מנכ"לים של חברות מתחרות. הסיבה היא שכל מנכ"ל מגיע לפאנל עם מטרה אחת - ליחצן כמה שיותר את עצמו ואת החברה שלו. וזהו.
הדוגמה המובהקת היתה גזי קפלן, המנכ"ל של אוסם, שהצליח לדחוס לתוך מעט המשפטים שאמר בערך את כל המותגים של אסם, כולל המשפט האלמותי שאמר ליושבים על הבמה: "תפסיקו לריב, תאכלו במבה".
אני לא יודעת אם זו היתה הכוונה המקורית של גזי קפלן, אבל זו היתה פארודיה מצוינת. כל מנכ"ל בפאנלים האלו היה עסוק בלקדם את הבמבה שלו ולהגיד כמה שהבמבה של המתחרים לא רלוונטית והולכת להעלם מהעולם. לא היתה שם שום כנות, וויכוח אמיתי או ניסיון לחתור לאיזו תובנה.
בגלל זה בעיני הפאנלים האלו משעשעים ברמת הקוריוז אבל לא באמת יכולים ללמד אותך משהו שלא ידעת קודם.
מאת יותם
תגובה #6
מרץ 20, 2007, בשעה 14:43
אם להגיד את האמת, הפרק הזה (בניגוד להמון אחרים) היה די בזבוז זמן…
מה קרה גיקים?
מאת נדב
תגובה #7
מרץ 21, 2007, בשעה 04:34
את הסרטונים של הירשברג ניתן לראות כאן:
http://homepage.mac.com/hirshberg/iMovieTheater3.html
מאת עודד י.
תגובה #8
מרץ 21, 2007, בשעה 20:08
היה דווקא מעניין לשמוע את אסמה ווס בפאנל במשכנות שאננים.
גם את הסיפור של גארי… הבחור מ-bt - על האופן סורסינג של התהליך (שבכלל נראה כמו ערס בריטי עם מקבוק)
מאת עודד י.
תגובה #9
מרץ 21, 2007, בשעה 22:33
טוב נו, כנראה שכדאי לבדוק מה כותבים - הוא סיפר על תהליך החלפת רשת עתיקה של BT ואיך הם חייבו קבלניות משנה לפתוח את הקוד בינן לבין עצמן.
מהצד לפחות זה נשמע מרתק - מה הלך בתכל'ס, קטונתי. אבל איזה טבעת יהלומים שהיתה לבחור, והשרשר מאמא מיה.
אסמה ווס - muniwireless
מאת MrM
תגובה #10
מרץ 26, 2007, בשעה 19:48
עכשיו כשחיפשתי את הפרק החדש נזכרתי במשהו שחשבתי עליו: סלקום לא כאלה נחמדים שהם החתימו את אורפנד לנד, הם להקה הרבה יותר מצליחה מנינט ומסינרגיה, פשוט לא בארץ: אורפנד לנד זוכה להצלחה רבה בעולם (אגב, בעיקר בעולם הערבי) ויש לה שוק הרבה יותר גדול מאשר לזמרי הפופ הישראלים.
להלן מבחן גוגל קצר
אורפנד לנד 322 אלף תוצאות (עם גרשיים), נינט עם 109 אלף חשיפות, סינרגיה עם 127 אלף חשיפות, וסינרגיה נחשבת להחתמה ה"רווחית" של סלקום. אם סלקום היו מפיקים את האלבום הבא של אורפנד לנד, ORwarriOR, הם היו מרוויחים ממנו הרבה יותר מהשת"פ עם סינרגיה.
(ולכל מי שאומר שחיפשתי את נינט וסינרגיה בעברית ואת אורפנד באנגלית: עשיתי להם טובה, "ninet tayeb" ו"sinergia" לא נותן שום דבר שקשור ללהקה, sinergy נותן המון תוצאות שקשורות ללהקת הפאואר מטאל הפינית סינרג'י.
כמו כן הייתי רוצה להמליץ לכולם לקנות את האלבום האחרון של אורפנד לנד מבול (יש במטאלשופ ברחוב פרישמן בת"א קרוב לסנטר), הוא אלבום מצויין וגם אנשים שלא אוהבים מטאל מאוד מתחברים אליו.
צ'או :)
מאת MrM
תגובה #11
מרץ 26, 2007, בשעה 20:01
תזכורת: לעשות הגהה.
*"ninet tayeb" נותן 11 אלף חשיפות.
**שככתי להגיד שזה לא המקרה היחיד: רוב להקות המטאל המצליחות בארץ כמעט לא זוכות כאן להכרה בעוד שבחו"ל יש להן המון קהל והדיסקים שלהם נמכרים בעשרות אלפים.
דוגמא אחת היא להקת בצפר, שחיממה סיבוב שלם של סלייר ועכשיו בעיצומו של סיבוב הופעות עם ספולטרה.
בישראל פשוט אין הכרה למטאל, אנחנו חיים במדינה של ערסים שבה אם אתה מסתובב עם חולצה של להקת מטאל לא יעברו חמש דקות לפני שאיזה בעל גולגולת חלולה יצעק לך "פריק" או ינסה להחזיר אותך בתשובה על ידי שאילת השאלה הקיומית: "ילד, תגיד, למה אתה פריק?".
וזה הכל (אני חושב)
מאת tripcart
תגובה #12
מאי 14, 2007, בשעה 13:50
וואו, אתר לופה- לא שמעתי עליו עד שבמקרה התגלגלתי לפודקאסט הזה, ותודה לבלוג של איל.קו
בכל אופן- הלופה-מהמם!!!
לגבי המידע הפרטי שאצל גוגל…. לא יאמן.. הם מחזיקים חיפושים שלי, שנים אחורה..אפילו אני הייתי משתעממת מכמות כזו של ידע על עצמי..ואכן "השיפור" שלהם אם בכלל יתבצע הוא טיפה בים של רשע וכרישים…
לגבי עבודה בגוגל - ראיתי לא מזמן שהם מחפשים עובדים דוברים עברית לקליפורניה ואיפשהוא באירופה.. אולי כל העובדים הישראלים פנו לשם, נשמע יותר מבטיח
מאת יד שניה
תגובה #13
מאי 20, 2007, בשעה 22:35
יופי של רשימה.
GEEKIM FOREVA!